פסגות - תעשיות חומרי בניין וגינון
Radio כפר ג'וליס

כניסה

ads

 

 

 

סקר

הסטנדאפיסט אורי חזקיה בג'וליס, האם תהיה/תהיי מעוניינ//ת לשלם 90-100 ש"ח להופעה?:

תמונה אקראית מהגלריה

אתרים לכפר ג'וליס

 

 

 

פרסום

איפה הערבים?


מאת: צוות מיי-ג'וליס
צפיות: 2717
בתאריך: 01/10/2011
שתף |

ממוצע: 5 (1 דירוג)
להלן מכתב ששלח ד"ר יוסף חסן לעיתון הארץ בנוגע לאי- השתתפות האזרחים הערבים בגל המחאה החברתית בישראל:
איפה הערבים?
המחאה החברתית והפגנת הענק של הציבור הישראלי לא עניינו את הערבים והדרוזים, ורק מקצתם הצטרפו למחאה ולקריאה " העם דורש צדק חברתי". הרחוב הערבי נשאר דומם, כאילו צדק חברתי אינו מעניינו.
עיתונאים ופרשנים האשימו את מנהיגי המחאה בכך ששכחו מאחור את הערבים והדרוזים ולא הצליחו לרתום אותם לגל המחאה. אלא שלא הגיוני לטעון שהציבור הערבי מנותק, אדיש ולא מעורב. המחאות ביום האדמה, ההפגנות הסוערות שלהם על רקע פוליטי, דתי ולאומני מבליטות את עוצמת המיליטנטיות של ציבור זה.
המחאה והדרישה של לצדק חברתי ביישובים הערביים והדרוזיים היו צריכות להיות גועשות בעוצמתן של רקע המשבר הכלכלי של מרבית הרשויות המקומיות שם, המתבטא במצב בלתי נסבל של התשתיות, בבעיות חינוך וסביבה קשות, בשיעורי אבטלה גבוהים ובעיקר בבעיות דיור. למרות כל זאת המחאה החברתית לא עניינה אותם.
גם חברי הכנסת הלא יהודים נרדמו, ואיתם נעלמה המנהיגות הפוליטית המקומית. המנהיגים והציבור העריב לא נרתמו למשימת הצדק החברתי הלאומי, כי אינם מרגישים שייכות לישות הגיאופוליטית הישראלית. הם מרגישים מחוברים הרבה יותר ללאומיות הערבית הפלסטינית. בעבורם מחאת הצדק החברתי ישראלית יותר מדי ולכן אינה שלהם.
הדור הצעיר הערבי והדרוזי, שהיה מוכרח לעלות נחשול המחאה, כדי להיות שותף אמיתי למאבק הציבורי הכולל להשגת צדק חברתי ושוויוני לכלל תושבי המדינה, טרם השכיל ללמוד את הכוח האמיתי של מחאות עממיות, ולכן הם נשארו מאחור.
אין ספק שהיעדר הסולידריות, מיעוט הקשרים החברתיים, ובמיוחד המתחם הפוליטי והעימות הלאומי בין שני העמים תרמו את חלקם להיעלמות המחאה החברתית מהרחוב הערבי. מצער וחבל, שהצעירים הערבים הישראלים הסתפקו בתרומתם הסימבולית של אחיהם ממדינות ערב השכנות שטבעו את הסיסמה "העם דורש..."
ד"ר יוסף חסן
החוג לגיאוגרפיה
אוניברסיטת חיפה

param name='scale' value='exactfit' />

התגובות מביעות את דעת כותביהן בלבד ואין מנהלי האתר אחראים לתוכנן, לתקנון האתר.
אין לפרסם באתר מיי-גוליס תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר מיי-גוליס שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר ו/או לפי צו ביה"מ.
  • כל משתמש/ת רשום/ה יכול/ה לפרסם תגובות, התגובות יפורסמו ללא בדיקה מוקדמת ע"י צוות האתר, כל תגובה שמתפרסמת הינה באחריותו/ה הבלעדית של המשתמש/ת המפרסם/ת כמוזכר בתקנון לעיל.
  • משתמשים/ות לא רשומים/ות ואורחים/ות: ההחלטה לגבי התגובות שלכם/ן באם לפרסמן כמות שהן, לפרסם חלק מהן ו/או לא לפרסמן בכלל תהיה לאחר בדיקה ע"י צוות האתר כמוזכר בתקנון לעיל.

תגובות

1. אומנם מאוחר מדי להגיב אבל לא הבנתי שני דברים:

הוגש ע"י אורח ב־08/12/2011 - 04:41.

1-עוצמת המיליטנטיות של ציבור זה- מה זה קשור למחאה החברתית, ומה זה קשור לציבור הערבי!!! פירוש המלה מיליטנטי זה צבאי- איך הכניס את המלה הזו לתוך המשפט!!
2- צריך להפסיק להפגין את הבדלנות בין ערבים ודרוזים- הרי כולנו יודעים שאנחנו ערבים- והמושג דרוזים נולד לצורך הבדלה ושליטה!! ועוד זה שכותב הוא בן אדם משכיל ומלומד!!


ReadySoftware.org -

2. למגיב 1

הוגש ע"י אורח 2 ב־15/05/2012 - 12:27.

להשתמש במילה מיליטנטי בכדי להעיד על אופי "לוחמני" הינו דבר מקובל, לא נראה לי שהוא השתמש במילה כדי לתאר את "הצבאיות" שבאופיים, אלא "הלוחמנות". קל לפתוח כל מילון תלמיד יסודי ולראות שהפירוש הוא "צבאי" MILITANT מהמילה MILITARY (צבא)אך ברור שלא לזה הוא התכוון, ולכן עליך להיות יותר מתוחכם בכדי סתם לנגח.
ראה עמוס עוז במאמרו מהשבוע על "איפאק" שתיאר את הועידה כמיליטנטית, וראה מילונים יותר רציניים.

בכתיבה ספרותית ובכלל ניתן להשתמש ב"השאלה" או "מטאפורה" (בערבית, איסתעארה)

מצוי ברזי השפה אתה לא, סתם רצית לנגח ויצאת קטן.


ReadySoftware.org -

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
  • כתובות דפי אינטרנט ודואר אלקטרוני הופכות באופן אוטומטי לקישורים.
  • תגיות HTML מותרות לשימוש: <a> <p> <em> <strong> <u> <i> <b> <super> <sup> <cite> <code> <ul> <ol> <li> <dl> <dt> <dd>
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט